במשפחה או בצבא מאוד ברור שאנחנו תלויים אחד בשני ממש חיים או מוות, אז אין לי ברירה אלא בנות מערכת יחסים כזו שבה אנו מראש מנסים בכל מחשבה ופעולה לעזור ולתמוך אחד בשני.
הקבוצה והאנשים שבה מאוד ברורים ומוגדרים, ואני מרגיש מחוייב להם כדי שהם יצליחו. כי ההצלחה שלהם זו ההצלחה שלי.
בעולם הגדול אנו פחות מרגישים את התלות הזו, המשוואה הזו בסכום אפס, שבה אם האחר מפסיד אז למעשה כולנו מפסידים. לכן הטבע כל הזמן מזכיר לנו דרך כל מיני משברי טבע, אנרגיה, חוסר במזון, מלחמות. הכל כדי שלא נשכח על המערכת הכללית של הטבע שמנהלת את כולנו ומיועדת לכולנו.
אמנם אני דואג מאוד למשפחה הקרובה שלי, אך הטבע מזכיר לי שאין זה אומר שעלי לנהוג באחרים בצורה שונה. כי למעשה אם אני מסכים או לא, החיים שלי היו תלויים באנשים אחרים, והם כל פעם משתנים.