על אישתי והילדים שלי אני מאוד דואג, וכל הזמן רוצה שיהיה להם הכי טוב. שרק יצליחו ויהיו מאושרים בחיים, שלא יחסר להם דבר, שירגישו בטחון ואני עומד מאחריהם בכל רגע.
אך למה אני לא יכול לעשות זאת לאנשים מסביבי מחוץ למשפחה. שאני אשתוקק לתת להם ולהרגיש בהם את השמחה שלי, את התוצאה מהפעולות שלי, רק בהם. שאני עובד בשביל מישהו אחר רק שהוא ירוויח ושאני אהנה מזה שהוא מרוויח והוא מתמלא והוא שמח.
אין בי הרגשה כמה אני קשור לאחרים, וצריך בטובתם. כי הטבע ניתק לי את ההרגשה הזו, אך יחד עם זאת הוא דורש מאיתנו בכל מיני דרכים שנבנה אותה בחזרה יחד. שנרגיש את התלות שלנו אחד בשני.
לכן אנחנו חייבים לדבר על זה, להכיר בזה, להרגיש את זה, לנסות את כל האפשרויות האלה. ככל שנתרגל את זה יותר בינינו, כמו שריר, נקבל את הכוח וההרגשה לחיות במציאות הזו, כפי שהטבע מתייחס אלינו, גם אנו נקבל את התכונה הזו ממנו.