הטבע כל הזמן מגדל אותנו מרגע הלידה, ולאט לאט מעביר אותנו את שלבי הילדות והנערות, כדי שנתחיל להתייחס לחיים שלנו בהכרה. זאת אומרת, עם השאלה, מה טעם בחיינו, בשביל מה חיים, מה עושים, אנחנו חייבים לגשת לכל פעולה ופעולה.
שאנחנו לא יודעים בכלל בשביל מה חיים, מה עושים, אבל יש תכנית הכללית. ועד כמה שאנו מתייחסים ליכולת שלנו לבצע, לעשות משהו ברצינות, אז החיים שלנו הם מועילים יותר. שעבור כל דבר שאנו עושים אנו שואלים קודם, מה הטעם, למה אני עושה את הפעולה הזו, ומה יצא לי מזה. לפעמים בהכרה או לא בהכרה.
ועלינו לדרוש מהטבע את התשובו, להמשיך לחפש את אותה התכנית הכללית, מדוע הוא כל הזמן כופה עלינו לסדר את היחסים בינינו. מה זה נותן לנו, האם זה ישנה את החיים שלנו, ובמה.