המשפחה שלי חשובה בעיניי, ולכן אני מאוד דואג על אשתי וילדיי, הקשר שלי איתם, ההצלחה שלהם. בגלל אותה חשיבות, אני מוכן לעשות לא מעט כדי שיהיה להם טוב.
השבוע בדקתי האם יש לי חשיבות גם כלפי השכנים שלי בבנין. האם אני אומר להם שלום, מציע עזרה בלזרוק את הזבל, להרים ניירות מהרצפה בלובי.
הפעולות הכי קטנות שאני עושה למען האחרים, דורשים ממני להפוך אותם לחשובים בעיניי, גם אם זה רק לחייך לכל אחד מהם, גם אם אני לא מכיר. כי דווקא הפעולות הקטנות האלו עושות את ההבדל בין לחיות יחד בבנין, לבין לחיות במקום שנעים יותר להיות בו שאני פותח את הדלת.
אבל הכל מתחיל מהחשיבות שאני נותן לאותם אנשים. גם אם אנו שונים והדבר היחיד שמשותף לנו הוא הבנין, עדיין אותה הרגשת החשיבות הכי קטנה יכולה לחולל פלאים.
ומה לגבי האנשים מחוץ לבנין …