קיומו של העם שלנו הוא לא דבר מובן מאליו. עם שאלפי שנים היה מפוזר בכל העולם, בכל זאת שמר על ייחודו, ולא נתן למרחק למחוק את הזהות היהודית.
איך יכול להיות שאלפי שנים לא שחקו את הצורך הפנימי של כל יהודי בעולם לחיות שוב כעם אחד, להתחבר, להיות יחד במקום אחד, שבו אתה לא צריך להתנצל על מי שאתה.
היום יותר מתמיד, אנו צריכים להזכיר לעצמנו את התקופה ההיא, שבה חלמנו להיות יחד. אולי כך נוכל להעריך יותר את עצם קיומנו היום, כמה חשוב לשמור על היחסים הנכונים בינינו.