אתמול הייתי עם חברים בשיחה שפתאום גלשה לפסים אישיים, האשמות, טענות אחד לשני, אשר יצרו אווירה מתוחה מאוד. היה בי צער גדול לאופן שבו מילה אחת יכולה להוציא אנשים מאיזון ולצור הרגשת פירוד ושנאה.
אנו משקיעים המון כוחות בתכנון שאנו למשל בונים בניין, צריך דבר ראשון להתחשב במי שעומד לגור בכל דירה, במרחב המשותף בין הדיירים, במערכות תקשורת, מים וחשמל שיסופקו לכל דירה. התכנון החיצוני ביחס לרחוב והשכונה, חניית רכבים, פינוי גשמים ועוד הרבה מאוד גורמים, הכל רק כדי שיהיה לנו נוח.
אותו דבר גם למשל אם אני נותן הרצאה בפני קהל, עלי להשקיע המון מחשבה בתכנון התהליך. איך אני נראה, מה אני הולך להגיד בדיוק, איך להציג את המידע, והכל במטרה שהצופה ישאר סקרן ויקבל תובנות מההרצאה כך שיוכל להשתמש בה.
אולי גם צריך לתכנן לפני שאנו מדברים אפילו בשיחה פשוטה בין חברים. לחשוב מה אני אומר, והאם זה יכול לפגוע באיזון העדין במערכת היחסים שבינינו.