ישנם הרבה אסונות ומלחמות שעוקפות מדינות ואיזורים שלמים מסביב לעולם. בכל רגע נצתון ישנם מאות אלפי אנשים שסובלים כתוצאה מהטבע או ממלחמות בין קבוצות. אלא שאנו לא כל כך נותנים לזה תשומת לב היות וזה לא נוגע בנו.
יותר מכך, אנו רואים גם כשיש בעיה במדינה מסויימת, הרבה מאוד מהתושבים פשוט עוברים למקום אחר, מדינה אחרת, שם המצב יותר רגוע ובטוח.
דווקא בזמן מגיפת הקורונה המצב היה כך שאותה בעיה הקיפה את כל העולם ואף אחד לא רק שלא יכל עבור מדינה אלא לאפילו לא יכל לצאת מהבית. הטבע פגע בנקודה הכי שברירית של האנושות, שכולנו מקושרים בינינו בהרבה מאוד תחומים, וחיידק אחד קטן יכול לרכוב על הקשר הזה ולהגיע לכולם.
הטבע פשוט מראה לנו בצורה הפוכה עד כמה אנו קשורים אחד לשני, ולא יכולים לברוח מחוץ לכדור הארץ. אלא עלינו לפתור את הבעיות שלנו כולנו יחד. אין לנו ברירה אלא לחשוב על כללות האנושות והיחסים בינינו, אחרת בסופו של דבר, כולנו נשתתף בתוצאות.
הקשר בינינו יכול להיות אמצעי בו נוכל להתפתח אך המגיפה הראתה שגם נקודת הקשר היא שברירית. עלינו לחזק את אותה נקודה או אחרת היא תחשוף את כל האנושות לאסון הבא.