מטרה עליונה

אתמול הלכתי עם הילד לאכול גלידה בשכונה, וכרגיל אתם יודעים איך זה, מרוב התרגשות בחצי הדרך לסיום 2 כדורי גלידה בוופל קונוס, הגלידה נפלה לרצפה. הסוף ידוע, בכי ודמעות.

חשבתי לעצמי כמה דק הגבול בהבנה שלנו לגבי תפיסת חיינו. בשביל הבן, הגלידה היא כל עולמו ולכן באמת מתוך הרגשה של אובדן דבר שחשוב לו, הוא פשוט פרץ בבכי. אני לעומת זאת, לא מוצא כל כך ענין בארוע ובטח לא מתרגש ממנו אלא פשוט קונה גלידה נוספת, כי מה שחשוב לי זה הרבה יותר מכדור גלידת ווניל.

כך אפשר למעשה להסתכל על כל דבר בחיינו, לדוגמה במקום העבודה, יותר חשוב לי לקדם פרויקטים מתוך שיתוף אנשים ממחלקות שונות ודיונים מקצועיים, ולכן אני פחות שם לב או נפגע מהתנהגות של עובד כזה או אחר.

כך גם כלפי אשתי, מאוד חשוב לי שתמיד נאהב אחד את השניה ולכן אין כמעט בינינו ויכוחים, כי יש מטרה יותר עליונה מאשר מי הכי צודק. ומתוך שאנו זוכרים את אותה מטרה עליונה אשר תמיד משמשת לנו כמו כוכב צפון בניווט היחסים בינינו.

והשיטה הזו תמיד משמשת אותי בכל נושא, איך להיות ממוקד במטרה? לברר מהי המטרה העליונה שאני רוצה להשיג ולבדוק כל פעם האם אני מכוון רק אליה ולא נותן לעצמי לסטות ממנה לכיוונים מישניים.

וכך גם אנו עם ישראל, מאוד חשוב לנו לברר בכל רגע מה המטרה שלנו, ולהזכיר אותה אחד לשני. האיחוד בינינו, הכוח שאסף אותנו כעם ושומר עלינו בכל רגע. אותה החשיבות העליונה של החיים שלנו, שנמצא בכל מישור וגורם לנו להצליח כל כך.

חובתנו לא לשכוח ולהזכיר לעצמנו בכל רגע על אותה מטרה עליונה, שאנו נוהגים בכביש, עם השכנים בבנין, בעבודה ובמיוחד בכל מצב שבו אנו נמצאים בויכוח אחד עם השני.