הרגל זה מוות, כך אמר לי פעם חבר אך לא הבנתי למה. הרי לקנות הרגלים טובים לוקח מאתנו הרבה מאמץ עד שהם מוטבעים בנו. לאכול נכון, להתאמן, לקום מוקדם ועוד הרבה יכולות אחרות שהייתי רוצה לרכוש לעצמי כדי לחיות בריא או כל מטרה אחרת שתעשה לי נוח וכיף.
אלא כיום שהחיים הפכו יותר ויותר דינאמיים וקצב השינויים גובר, אני לאט לאט מתחיל להבין כמה עלינו להיות גם דינאמיים באותה מידה כדי לחוות את החיים בצורה יותר עוצמתית מדורות קודמים.
בעבר אדם מתחיל לעבוד בחברה ונשאר נאמן אליה עד הפנסיה. כיום אני מחליף עבודה וחברה מידי כמה שנים, וגם נאלץ כל כל הזמן ללמוד טכנולוגיות חדשות אחרת בעוד מספר שנים אני כבר לא אהיה רלוונטי ואמצא את עצמי ללא פרנסה.
כך גם באוכל, אם אני שומר כל הזמן על אותו תפריט, כמה שיהיה בריא זה מתחיל לשעמם ולכן עלי כל הזמן לגוון אותו כדי ליצור בלשון ובחיך ענין כדי לשמור על תזונה נכונה, אחרת אני אתפתה לקחת מנות עתירות סוכר וקלוריות. וגם כמובן בהתעמלות שאני עושה מידי יום, כל פעם מוסיף יותר חזרות או יותר משקל או משהו, העיקר שהגוף ירגיש יותר מאמץ.
אפילו אשתי שתחיה דורשת שאני כל פעם אפתיע אותה במתנה, פרחים או מילים חמות, רק כדי שהיא תרגיש כל פעם מחדש כמה אני אוהב אותה ואולי גם יותר מקודם.
החלטתי גם שאני עושה שינוי בקשרים שלי עם אנשים, ואני לא נשאר יותר באיזור הנוחות שלי, אלא דוקא יוצר קשרים עם אנשים חדשים שלא הכרתי קודם. זה מרגיש כמו הטיול שעושים אחרי הצבא בדרום אמריקה. אתה מתחיל להכיר אנשים שזרים לך במנטליות ובכל צורה, למרות שאתם גרים במרחק של כמה ק”מ או מקסימום עשרות ק”מ אחד מהשני. כמו להרים עוד משקולת, לפתוח את הלב ולצרף עוד חבר למסע שלך בחיים.