במאה השנים האחרונות התקדמנו מאוד בהרבה מובנים, פתאום החיים הפכו יותר נוחים, מים נקיים וצלולים ראויים לשתיה בכל ברז, או לקחת מקלחת חמה או קרה. אוכל מכל סוג וצבע זמין במרחק הליכה, רק להושיט יד ולקחת.
עם הזמן הבנו גם שבהתקדמות שלנו עדיין אסור לנו להפר את האיזון שקיים בטבע, ועלינו להמשיך לשמור על הקשר הנכון לדומם צומח וחי כדי לא לפגוע ביכולת שלנו לשרוד. מכוניות, אוטובוסים ומשאיות זה טוב אבל בלי לייצר פיח. להפיק אנרגיה שלא מזהמת ולא פוגעת במחצבי הטבע כמו נפט, אשפה מסוגים שונים שצריך למחזר.
יש איזון עדין בין כל החלקים בעולם ואסור לנו להפר אותם, אחרת לא נוכל ממש לנשום. ומה לגבי היחסים בינינו, שעם השנים הפכו ליותר ויותר מורכבים. הלב נעשה יותר קשה וכל אחד צריך פינה משלו. האני חשוב לי יותר מאנחנו, הרווח האיש שלי חשוב הרבה יותר ובא על חשבון החברה הכולה.
אולי דווקא מזה אנו צריכים להתחיל, להחזיר את היחסים שלנו שיהיו יותר תמימים ועם לב פתוח. להיות פחות חשדניים, פחות תוקפנים, עם רצון להתחבר ולהתכלל יותר עם אחרים ופחות להתכנס בעצמי. לחזור להיות מאוזן עם טבע האדם.