אנו נולדים לתוך עולם שמציג לנו דוגמאות שונות כדי לשרוד, לחיות, להתפתח. יש בנו אינסטיקטים שמאפשרים לנו ללא צורך בלימוד מיוחד, להתקיים, להשיג אוכל, למצוא מחסה, להקים משפחה.
מעבר לכך הצלחנו גם לשכלל את החיים שלנו ברמה שאנו אפילו נהנים מהם בפחות מאמץ. פיתחנו מדע וטכנולוגיה, כדי לאפשר לנו להתקיים בנוחות. אוכל מגוון, בתים עם חשמל ומים זורמים, טיסות מעבר לים, רכבים מהירים. הכל נמצא בהישג של לחיצה על הכפתור.
אלא שדבר אחד הטבע לא נותן לנו דוגמה, צורת היחסים בינינו. עם השנים הבנו מה פוגע בנו ומה לא כדי לעשות. שלום עדיף על מלחמה, אהבה עדיפה על שנאה, יחד עדיף על לבד. אלא שכדי לבחור בכל אחד מהאפשרויות האלו שנראות לנו יותר נכונות למימוש, עדיין הם דורשים מאתנו מאמץ רב במימוש.
אלא שזו היא מהות דרגת האדם שבטבע, הדרגה הגבוהה ביותר שהטבע יצר. היכולת שלנו כיצורים חיים לבנות מערכת יחסים כזו שאין לה דוגמה בטבע, כי זה נגד הרצון הטבעי שבנו. היכולת להתחבר בינינו ולבנות מערכות יחסים מעל ההבדלים בינינו.
לכן רוב הזמן אנו בוחרים באפשרות הקלה יותר אך לטווח הארוך, פוגעת בנו, במשפחתנו, בעם שלנו, בעולם, בטבע עצמו. זאת אומרת, הרגשת האדם צריכה להיות שאני עושה משהו בניגוד לעצמי למען האחרים, לטובת האחרים. כך אם אני נמצא כל הזמן במאמץ כזה שאני עושה את זה לא בגלל שאני רוצה אלא בגלל שזה לפי רצון הכלל.