לבחור בצורה חופשית זה אומר שיש לי שתי אפשרויות לפחות שכל אחת בפני עצמה יש לה יתרונות וחסרונות. וכדי לבחור אין לאף אחת מהאפשרויות שום השפעה עליי, כלומר אין לי משיכה ראש לצד כזה או אחר.
כמו שופט שאמור להחליט איך לפתור בעיה בין שני גורמים, עליו לשלמוע את שני הצדדים מבלי שמראש הוא כבר מושפע או משוחד מצד כלשהו.כך הבחירה החופשית שלי צריכה להיות כלפי כל ענין מתוך שאין לי דיעה מראש מה עדיף בעיניי.
לדוגמה אם אני אוהב מתוק יותר ממלוח אז אין לי בזה וודאי בחירה חופשית כי רוב הפעמים שיהיה עליי לבחור בין אוכל מתוק למלוח אז ודאי כבר מראש אבחר לפי העדפות שלי שקבועות בי מראש.
לעומת זאת, כלפי עניינים שהם לא שחור ולבן אלא יש יתרונות לכאן או לכאן, כמו לשאול את מי אני אוהב יותר את אבא או אמא או איזה מהילדים שלי אני הכי אוהב. כאן כבר ישנה דילמה קשה כי לבחור בצד אחד זה אומר שהוא עדיף על השני. כל צד יש לו יתרונות וחסרונות, להשוות זה בלתי אפשרי.
אפשר גם לקחת צעד קדימה ולשאול, דוקא במקום שאני לא מעדיף צד אחד על פני השני, האם אני יכול לבחור בצד השני. במיוחד במערכות יחסים, היום אנו לא מוכנים לסבול כמעט שום יחס שאינו נראה לעינינו, אלא ישר מנתקים קשר. הדבר נפוץ בתחילת הנישואין בהן זוג מבין מהר מאוד שהוא נדרש לויתורים, במיוחד שיש בעיות כלכליות או אחרות, וכיום לא מעט זוגות לא מוכנים להשלים עם המצב או לראות בו כאתגר.
אולי דוקא בנקודה שבה אחת האפשרויות היא הפוכה דווא ממה שאני רוצה מראש, אותו מתוק שאני נמשך אליו, האתגר לא לבחור באפשרות הקלה היא אולי דוקא הבחירה חופשית שלי.