מערכות כיפת הברזל הינן פלא טכנולוגי, בכך שהם המציאו מחדש את היכולת לפגוע במטרה שנעה במהירות של ק”מ רבים בשניה ויודעים לחזות אף את מסלולה מראש ולפגוש אותה בנקודה עתידית ברקיע. זו לא סתם כוונת של רובה אלא מערכת משוכללת היודעת לחשב את נקודת הציון לפגיעה כתוצאה של אלפי חישובים מתמטיים אשר לוקחים בחשבון מאות ויותר פרמטרים.
ללא הכוונת למעשה כל מכשיר ירי אינו שווה כלום, כי רק באמצעותה ניתן להגיע למטרה. במערכות ירי זה מאוד ברור אך ביחסים זה פחות נראה לעין. אם אני פונה לאדם מתוך כוונה רעה או כוונה טובה, מספיק שאני אומר אותם מילים אך בהבעה של כעס או מתוך חיוך, בזה אני למעשה קובע איזו תגובה אני מעורר מנגד. כי לא משנה מה אני עושה או אומר, מה שחשוב הוא היחס שעולה מתוך כך. מה אני רוצה להשיג במה שאני אומר או עושה מושפע בעיקר מאיך אני פועל, באיזו צורה, ביחס.
אם נסתכל על יחסים שלנו במבט על, נראה כי לחומר אין שום השפעה על התוצאות אלא דווקא הכוונה שבה אנו מתייחסים אחד לשני היא מה שקובע את התוצאה. האם הטיל יפגע במטרה או לא. כי החיים שלנו הם למעשה רצף של כוונות.
כי רק הכוונה פועלת במציאות, והחומר מופעל מהיחס לחומר, מתוך הכוונה.