בערב יום העצמאות קיבלנו כעם מבחן או אולי תזכורת למהטבע מה מייחד אותנו. לא הטקסים למיניהם, הצפירות, ההיטק, הצבא, מערכות ההגנה המתוחכמות. אלא דווקא היחס הפנימי, המקום בלב שיש לכל אחד מאתנו לאנשי עמו.
השריפה שהשתוללה הסירה את לבוש הרגש שמפריד בינינו ביום יום וחשפה את שורש הנשמה היהודית. המציאות המוחלטת שבה אנו למעשה אחים, קשורים וערבים אחד לשני והקשר הזה תמיד יהיה טבוע בנו, יחזיק ויחזק אותנו כנגד כל גורם חיצוני המנסה לפגוע בנו. אותו קשר שמחייב אותנו להיות יחד, לשמור אחד על השני בכל מחיר.
הטבע מידי פעם מנסה לגרום לנו לזכור על היסוד שעליו עמנו בנוי, וכך פעם אחר פעם עד שאנו בעצמנו נגיע למצב שמצידנו לא נשכח את עצם קיומנו.