מדהים איך הטבע מכוון אותנו איך להתייחס לאחרים. מצד אחד אני יכול להרגיש שמחה מזה שפגעתי במישהו או להיפך מתוך זה שעזרתי לו. אבל שמחה מכך שמישהו נפגע, זה לא שמחה אמיתית ושלימה, כי זו שמחה שמהולה בסופו של דבר בכעס או טינה. יחס כזה לא בריא לגוף שלנו ואם נרגיש כך לאורך זמן, רגשות שליליים גוררים מחלות שמשפיעות על הלב ואפילו גוררות מחלות סופניות.
לעומת זאת, שמחה שנובעת מכך שאני עוזר למישהו היא מהלב, ומורגשת ממש בכל הגוף. כאילו אתה מסכים עם תכונות הטבע, והוא בחזרה מתפשט בך בצורת תענוג. וזה לא רק שאני מרגיש פתאום יותר צעיר אלא זה באמת כך. אפילו מוכח שאנשים שתורמים יותר לחברה שהם מבוגרים, החיים שלהם יותר איכותיים ונטולי מחלות.