אדם מסוגל לקחת סכין ולפגוע באמצעותו באדם אחר, לפצוע אותו ואפילו נזק בלתי הפיך ועד אפילו מוות. כמובן שעל הפעולה הזו הוא יענש ואף עלול להיכנס לכלא. לעומתו גם מנתח יכול לקחת סכין ולפצוע אדם אחר. אלא כאן לא רק שהנפגע מסכים לכך, הוא משלם גם לא מעט כסף למנתח, למרות שהוא הולך להיפצע, לעבור תהליך החלמה ואפילו יש סיכון של יתאושש מזה.
אותה פעולה שמבצעים שני אנשים שונים, פעם מפגע ופעם מנתח, ופוצעים אדם עם סכין, אך זוכים ליחס הפוך. מה שקובע הוא לא הפעולה שהם מבצעים אלא דוקא היחס שלהם לאותה פעולה. עם איזו מטרה הם מלכתחילה שלפו סכין כדי לרפא אדם או חס וחלילה לפגוע בו.
מתוך כך למדתי שבכל פעולה ופעולה שאני עושה, אני יכול לבדוק בה את היחס כלפי אחרים. לא תמיד אני אקבל על כך תשלום או עונש, ואולי אף אחד לא ידע את הכוונה האמיתית של הפעולה שלי אף פעם, אך המטרה תמיד צריכה להיות לי ברורה.