מי לא רוצה לנסוע בכל העולם, לפגוש אנשים מתרבויות שונות, ולראות נופים שקיימים רק במקום אחד בעולם. להיות לכמה ימים תושב בעיר של כמה מיליוני תושבים או בישוב של אדם אחד שחי על הר מרוחק שלוקח כמה ימים להגיע אליו.
אם אני רוצה לחוות את אותה המציאות השלימה, זה אומר שאני צריך לספוג אותה לתוכי וממש להרגיש אותה. כמו שהרגשת חוף הים בשבילי זה ההרגשה של החול החם והרך תחת כפות הרגליים, הריח המלוח של המים, רעש הגלים המתנפצים על החוף, והצבעים של חום וכחול ירוק המציירים כאילו את קו החוף. כל זה נארז בתוכי לחוויה מוחשית של חוף ים.
רק כך אני יכול להרגיש ולחוות את כל המציאות. לספוג לתוכי כל אדם שאני פוגש, הבעות הפנים שלו, השפה והטון שבהם הוא מדבר, תנועות הידיים והגוף, למה הוא משתוקק ומה הוא רוצה להשיג, הסביבה בה הוא חי. הכל זה אותה מציאות שלימה, אותו חוף הים כפי שאותו האדם מרגיש. ואני יכול כך להכניס אותו לתוכי ועוד אחד ועוד אחד, וכך כל פעם להוסיף עוד צד של המציאות השלימה.