בגן ילדים ילד נדרש לראשונה לוותר על הצעצוע שלו, ולהתחיל לשחק יחד עם ילד אחר. דילמה, עדיף בעלות על הטרקטור לבד או לפנטז ביחד עם חבר.
מיום ליום ההתפתחות נמדדת במה אנו מוכנים לוותר כדי לבנות מערכות יחסים. אמנם בהתחלה זה משהו דמיוני שבכלל לא שייך לי, ולאט לאט נדרש ממני להתגמש ולוותר על דברים יותר ויותר פנימיים. לתת יחס ותשומת לב יותר ויותר מהלב, למרות שאני מרגיש אולי שלא תמיד אני מקבל יחס כזה מהאחרים.
זה הטבע שכל הזמן לוחץ עלינו להתפתח, להתקדם, לעשות בחירה חופשית מצד עצמנו כלפי חיבור בינינו. ומפעם לפעם נראה שיש יותר ויותר מכשולים וקשה יותר להתגבר עליהם. עליי לוותר יותר מאתמול.
הבחירות האלו מלמדות אותי על עצמי, עד כמה הטבע שלי הפוך מהטבע. מה המחיר שאני מוכן לשלם כדי לשחק עם האחר, להיות איתו בקשר. בכמה אני מוכן להתגמש, אולי להשתנות, כדי להתחבר.
הבחירה החופשית מקבלת נקודת מבט אחרת. האם אני מחפש את טובת עצמי או בוחר לטובת מישהו אחר.