אני מוצא שיש לי ימים ואולי אפילו רגעים שבהם אני חי בהרגשה פנימית כאילו פורים ולפעמים זה מרגיש אצלי כמו ט’ באב. כנראה שחגים זה לא רק משהו חיצוני אלא הרגשה פנימית שנעה בנו ממצב שיא למצב שפל וההיפך.
ימים שאני מרגיש בהם שמח מעבר לרגיל, מרגיש כמו באווירת חג, מחייך לכולם, רוצה לחבק את כולם. ויש כאלו ימים שבהם אני לא רוצה להתקרב לאף אחד, לא יכול להנות משום דבר שיתנו לי.
שני מצבים שהטבע מביא לי כדי שאבחן את עצמי בכל מצב ומצב. אשים עצמי תחת סוג של מיקרוסקופ, ואבדוק אולי איך להמשיך קדימה מעל המצב רוח.