הטבע חילק לנו את המציאות בצורה ברורה לשתי נקודות מרכזיות של האני ושל כל מה שמחוצה לי. מתוך שאני מתייחס להאני לעומת היחס שלי לשאר העולם, גורם לי להבין למעשה מי אני ומה קיים סביבי.
עם הלידה הטבע משם אותנו ביחס מנותק בין האני לשאר העולם ואני פועל להכניס את הכל פנימה אלי. עם ההזמן אני מוצא את עצמי לאט לאט מתייחס יותר ויות ראל העולם במשהו כמו אל עצמי. האני יוצא החוצה בזה שאני מנסה לאזן את היחס שלי לעולם בכמה שאני יכול, כמו שאני מתייחס לעצמי.
כל התהליך הזה הוא למעשה הרגשת החיים שלי. בכמה שאני מצליח לצאת החוצה, החיים הופכים יותר ויותר מורכבים אך עוצמתיים.