שאנו נפגשים עם אנשים, קודם אנו תמיד נבדוק את עצמנו איך אנו נראים במראה. התסרוקת, הבגדים והנעליים, התאמת הצבעים, כתמים שלא שמנו לב, חיוך עם שיניים לבנות, וגם לוודא שהחיוך מרוח על כל הפנים.
מה אם היינו יכולים לדעת מעבר לאופן שאנשים רואים אותנו, אלא גם ובעיקר איך הם מרגישים אותנו. האם הם רואים לפניהם אדם שירצו לשמור איתו על קשר או להתרחק ממנו. האם יהיו מוכנים לעשות בשבילו הכל או שיעדיפו לעזור בחיוך בלבד. היו מוכנים לקחת אותו לעבוד איתם או אולי לפטר אותו אם היו עובדים יחד. לבנות איזו מראה שמסתכלת על הלב של האדם ולאו דוקא על הצורה החיצונית שלו.
הטבע נותן לנו יכולת כזו שנוכל להבין איך אנשים מרגישים אותנו אלא שאנו צריכים להיות מספיק רגישים לכך. לפנות ללב שלנו ולראות מה אנו מרגישים כלפי אותו אדם שלפנינו. האם אנו אוהבים אותו ורוצים לעזור לו או לא. זה מה שהאחרים מרגישים כלפינו, את היחס שלנו, גם בלי מילים.
לכן אם מאוד חשוב לנו איך אחרים לא רק רואים אלא גם מרגישם אותנו, אין לנו ברירה אלא להשתדל לקבל כל אחד ואחת באהבה. כי זה מה שהם ירגישו.