שאני מסמן איזו מטרה, יעד, אם זה לאכול בקונדטוריה החדשה שנפתחה בסגנון אוסטרי או משהו גדול יותר כמו לקנות רכב או כל דבר אחר. הכל למעשה מתחיל בזה שאני מפתח לאותה מטרה רצון.
כדי להגיע לאותה קונדטוריה אני מתאר לעצמי אילו מאפים מיוחדים יש בה שלא אכלתי אף פעם וכמו סוג של רעב אני מפתח רצון לאותם מתוקים. כך גם כלפי הרכב או כל דבר אחר. אני רוצה את אותם מטרות שהגדרתי לעצמי בהתחלה וזה המנוע שבונה בי דחף לעשות כל מיני פעולות להגיע לאותה מטרה. מתוך אותו רצון.
דברים שאני רוצה להתרחק מהם, או אפילו לא כל כך מתאמץ להשיג אותם, הם כאלו שאין לי רצון חזק כלפיהם. ולכן אין לי דחף גדול להשיג אותם.
גם ביחסים בין אנשים, אם אני מאוהב אז יש לי רצון ודחף גדולים לעשות מעשם כלפי בת הזוג. אם אני לא מחבב אדם אז אין לי רצון להתקרב אליו. אבל אולי זו בדיוק הבעיה, אולי כאן דווקא צריך לפתח רצון נגד ההרגשת הריחוק.
אולי אני לא מבין את אותו אדם ואם אני אתקרב אליו אוכל להכיר יותר את השקפת עולמו. אוליאותו אדם עובר תקופה לא טובה, אולי לא הבנתי אותו נכון, ויש הרבה אולי. אבל מה שבטוח, עד שלא אתקרב ואנסה להתחבר עימו, לא אדע את האמת מהעיניים שלו.
למעשה צריך להיות לי רצון לא להסכים עם מצבים כאלו שמנוגדים לטבע, לאיזון בינינו. ומתוך הרצון הזה לנסות להתקרב לכל אחד ואחד.