הרבה אנשים מבוגרים מגיעים בבוקר למועדון הספורט שאני נמצא בו. חלקם רצים או הולכים, אחרים שוחים, משחקים טניס, משתתפים בחוגים. אולי אצלם זה בולט יותר, אך למעשה כולנו באים במטרה אחת, לקנות זמן. להאיט את השפעת הזמן על הגוף שלנו, כדי שנוכל להמשיך לחיות עוד יום, לראות את השמש, לחלום על העתיד.
יותר מזה, כולנו גם משקיעים בחסכונות, קופות פנסיה, תוכניות בריאות ועוד הרבה אמצעים כדי לאפשר לנו להמשיך לחיות אחרי שנצא לפנסיה בלי שנרגיש הבדל ברמת ואיכות החיים שלנו.
אלא שהדבר הכי חשוב שקובע את איכות החיים שלנו יותר מכל הוא היחסים בינינו. עד כמה אנו קשורים לאנשים במשפחה ובחוג חברים רחב בצורה איכותית המאפשרת לנו לבנות חיי חברה עשירים, לצאת לפעילויות משותפות, לחגוג חגים יחד, ובעיקר להרגיש שייך בכל רגע לקבוצה גדולה של אנשים שאיכפת להם ממני.
אמנם אין מועדון כזה שאתה בא אליו בבוקר להתאמן על הרחבת היחסים שלך כמו במועדון ספורט אך החיים עצמם מאפשרים לנו בכל רגע להיפגש עם אנשים חדשים ומכרים, ללמוד להכיר אותם בכל רגע, לצאת מעצמי ולהרגיש את החיים דרך העיניים והלב של אחרים.
יותר מכך, איכות החיים שלנו נמדדת לא בכמה אנודואגים לעצמנו אלא בכמה אנו משקיעים ודואגים לאחרים. אנשים שמשקיעים בחברה גם אחרי גיל הפנסיה ונפגשים עם אנשים אחרים או עוסקים בהתנדבות למען אחרים או כל דבר אחר שמעורר אותם להשקיע ביחסים, מעשיר את איכות החיים שלהם מאשר אלו שיבחרו להינות מהחיים לבד.
לכן אני לא מחכה לגיל הפנסיה אלא כבר עכשיו עומל על כישורי החברה שלי, בכל הזדמנות. מצטרפים?