הילדים שלנו גדלים מתוך נסוי וטעיה, לומדים מתוך המעשה. זה דורש מאתנו הרבה סבלנות כלפי התגובות שלהם כדי שיקבלו כלים נכונים להתמודד עם החיים. אבל גם שהם גדלים כמו כולנו הלמידה לא נפסקת, ובטח נעשות טעויות. אלא שהיחס שלנו כלפיהם נשאר כמו הורה לילד, בהמון אהבה וסלחנות.
זהו יחס שאנו יכולים לשמר גם מחוץ למשפחה ומעגל הקרובים לנו. הסלחנות והסובלנות כלפי אחרים היא ערך עליון בקשר בינינו לצמיחה מתמדת. כי תמיד צריך לתת מקום לכל אחד להתפתח לפי הקצב שלו, להיות מספיק סבלני.