אם חבר מזמין אותי לקפה, מיד אני בודק אם אני פנוי באותו זמן או עד כמה אני באמת מוכן עכשיו להקדיש זמן לחבר. מצד שני אם מלך אנגליה יזמין אותי לכוס תה, בטח אעלה על המטוס הראשון לארמון בקינגהאם בלי שאלות, ואפילו אקח עימי גם את החליפה שלבשתי בחתונה בפעם האחרונה.
למה? תשאלו. הכל תלוי כנראה בחשיבות, אותה מידת ההערכה שאני נותן למי שאפגוש. תגידו, את החבר אתה יכול לראות כל יום, את מלך בריטניה הרבה פחות. זה נכון, אבל בכל זאת אני מחשיב את המלך יותר מהחבר שלי, שלעומת המלך יהיה מוכן לעשות הרבה יותר עבורי.
לכן לקחתי החלטה, להתייחס לכל רגע כאילו הוא הכי חשוב. וכך גם כלפי כל חבר, שהוא הכי חשוב, לפחות כמו מלך בריטניה. ככה יוצא, שכל רגע בחיים שלי הוא הכי חשוב ובעל משמעות.