החיים משולים בעיניי כמו למצלמה. כאילו שלכל אחד מאיתנו יש מצלמה ודרך העדשה שלה אנו מסתכלים על המציאות, אלא שכל אחד מסתכל על אותם דברים אך בזווית שונה ובפוקוס שונה. ולכן מתוך ההבדלים האלו אנו חווים למעשה מציאות שונה לגמרי, למרות שלמעשה דורכים באותו מקום.
השאלה היא איך לתפוס את המציאות במטרה שנוכל כולנו לראות את התמונה בצורה ברורה, למרות ההבדלים בינינו.
כנראה שלכך אנו צריכים מכנה משותף שיקשור בינינו ומתוכו תהיה לנו נקודת מבט נכונה. לי נראה שזה רק מתוך הרגשת הלב המשותף שלנו. אם נרצה לטובת האחר אז כבר לא תהיה משמעות להבדלים בינינו.