עליתי היום לאוטובוס אחרי כמה שנים טובות שלא יצא לי להשתמש בתחבורה ציבורית. התפעלתי ממש ממערכת התשלומים האוטומטית שנכנסה לשימוש. אתה לא צריך לדבר עם הנהג יותר, להוציא כסף או כרטיסיה ולחכות בתור. הכל דרך אפליקציה בטלפון בצורה אוטומטית. לא משנה אם אתה נכנס מהדלת הקדמית או האחורית, סוקרים קוד עם הטלפון וזהו, אתה יכול לשבת.
התקדמות הטכנולוגית מורידה מאתנו לאט לאט הרבה פעולות שאני קורא להם תחזוקה. הזמנת אוכל, מונית, רובוט לשטיפת רצפה הכל נעשה ממוחשב ואוטומטי. יש כיום אפילו מעדות ומלונות שאתה יכול להזמין אוכל לשלחן או לחדר, ורובוטים ידעו לקבל את ההזמנה, להכין ולשלוח אותה אליך ללא מלצר.
נראה שפעולות התקשורת בינינו האנשים הופכות ליותר ממוקדות. השיחות עם הזמן יתרכזו בעיקר בקשר שלנו עם אנשים שאנו מכירים לטווח הרחוק., ופחות עם אנשים שאנו מכירים לרגע. כאילו המציאות ממקדת אותנו להשקיע ביחסים שלנו עם המשפחה, חברים ואנשים מעבודה ופחות בכאלו שאנו פוגשים לרגע.
תהיה לנו הזדמנות להשקיע יותר באנשים שאנו בקשר קבוע איתם, קשר יותר עמוק, משמעותי, ואולי גם יותר להשקיע זמן לפתח קשרים חדשים, להרחיב את הרשת.