החלטות במחשב נעשים לפי שיקול על סמך הנתונים שהוזנו בו קודם לכן, כמו אצלנו. בתחילת תהליך הלימוד המחשב נחשב כמו דף לבן כך שצריך להסביר לו מהם חוקי המשחק מהיסוד. לדוגמה כדי שמחשב ידע לנווט רכב בכביש, צריך להגדיר לו מהו כביש, איפה מותר לו לנסוע, מהם חוקי התנועה, תמרורים וכו’ בדיוק כמו לאדם שלומד נהיגה.
אבל גם יש לתת לו הנחיה שאסור לו באף צורה לפגוע בהולכי רגל, חיות ושאר מכשולים שעלולים להופיע בכביש. לאדם לעומת זאת הנושא הזה די ברור, כי יש בנו הרגשה טבעית לזולת, והחיים הם ערך עליון באופן מולד. כי כאן כבר מעורב אצלנו גם רגש בשונה מהמחשב.
לכן שאני בא להחליט האם אנו בעד או נגד מישהו על בסיס מידע ממקרה מסויים אולי צריך להיות שותף עימו גם מתוך רגש, לההתכלל איתו ברגשות הכי עמוקים. לנסות להרגיש אותו גם בשעת צער וגם בשעת שמחה, ממש משתי הקצוות, כך שנוכל לחוות את הרגשת החיים שלו במשהו. ואז מתוך נקודת הקשר הזה נוכל לבנות איזו אחיזה נכונה יותר של יחס כלפיו. אחרת היחסים בינינו יהיו כמו בין מחשבים.