שהייתי צעיר יותר עבדתי קשה כדי לחסוך כסף לרשיון נהיגה. לא היה אכפת לי לקום בבוקר מוקדם ולעמוד שעות על הרגליים. מה שהיה חשוב זה לקחת שיעורי נהיגה ולעבור מבחן רישוי. המטרה היתה מול העיניים כמו פרס שעוד מעט אזכה בו, ורק צריך עוד קצת מאמץ.
לעומת זאת כאשר אני הרבה שנים קדימה התכוננתי למבחן גדול כדי לעבור קורס חשוב בעבודה. 4 שעות מבחן ובסופן, נכשלתי. לא האמנתי כמה מאמץ השקעתי לשווא. הייתי מיואש עד כי לא חשבתי להשקיע שוב מאמץ במבחן חוזר.
אלא שדווקא המצבים האלו הם הכי טובים להתקדמות. הטבע מעמיד אותנו במבחני אופי בהן אנו לא רואים את הפרס הנכסף אלא דווקא מרגישים יותר יאוש. אנו נמצאים במצב אמיתי של בחירה חופשית, תלויים בין שמיים וארץ, ללא הרגשה של עוד קצת ומגיעים.
אלו המצבים הנכונים לנו לא לוותר ולנסות שוב ושוב. זו הבחירה החופשית שלנו לקבל נכון את אתגרים מהטבע.