כולנו רוצים להיות במרכז, במרכז תשומת הלב, מי לא. שישימו עלי לב, יסתכלו עליי, יקחו אותי בחשבון, שארגיש חשוב ולא בצד. אולי אפילו אני אוביל, אראה את הדרך.
כאן הטבע מלמד אותנו דבר או שניים בלהבין מה זה להיות במרכז. חיות רבות ובמיוחד מאילו החזקות יותר כגון זאבים ונמרים, מסודרות בתוך להקות מתוך ההבנה שכדי לשרוד עליהם לשתף פעולה. אין להם את המותרות שלנו כבני אדם לקחת חופש מהחיים אלא הקיומיות הינה מטרה עליהם הם נאבקים בכל רגע.
המשותף לכל אלו שמובילים את הלהקה זה ההכרה שלהיות במרכז זו התחייבות שלהם לכלל הלהקה בלשרת אותם כדי לשמור עליהם. הצעירים והזקנים תמיד נמצאים מוקפים בחזקים, וככל שאני מתבגר עלי לקחת יותר מחוייבות כלפי הלהקה.
המרכז אינו חיה בודדת שקובעת אופנה חדשה אלא המרכז הוא תמיד מרכז הלהקה, מרכז הקבוצה, הנקודה המשותפת לכולם וכלפיה כולם מתחברים יחד. ומנהיג או מנהיגת הלהקה הם אלו שיש בהם את ההבנה והתכונה הזו של חוש האחראיות לכולם.
אולי גם כך אני צריך למדוד את המרכז של החיים שלי כלפי העדר.