פעם ישבתי במסעדה, מולי ישבו אב והבן שלו בן ה- 5, בדיוק לאחר שקיבלו הזמנה של מגש פיצה, קולה לאב ומים לילד. הבן דרש קולה, אך האב בקול תקיף, אתה לא יכול לשתות קולה, זה לא טוב לשיניים, קניתי לך מים מינרליים, קח תשתה. מה עשה הילד? ניחשתם, צרח עד השמיים ובעט עם הרגליים ברצפה בכל הכוח.
זו פשוט הוכחה עבורי כמה דוגמה אישית היא כלי חזק המאפשר לנו ללמד את הדור הצעיר בלי להוציא מילה. הרי אם הילד ראה את אביו שותה קולה, הוא לא מבין למה הוא לא יכול לשתות גם. מהרגע שהם נולדים הם מסתכלים עלינו, בוחנים אותנו בשבע עיניים מה ואיך אנו עושים, ומעתיקים את ההתנהגות שלנו במודע או שלא במודע.
נרצה או לא אנו מיד דוגמה לכולם, בכביש, בבית, בעבודה, בכל מקום. וזה יכול יכול להיות כלי מעולה אם אני משתמש בו נכון ונותן דוגמה אישית איך נכון להתנהג. וזו גם האחראיות שלי, כמו שאני משתדל לתת דוגמה לילדים שלי, כך אני בעצם נותן דוגמה טובה לכל אחד אחר שמסתכל עלי.