כולנו כרגע בהכנות קדחתניות לפסח, מנקים את הבית מהחמץ ועד משפצים וצובעים, בגדים חדשים לליל הסדר מתכונים לימים ללא קמח. כי פסח מסמל עבורנו יותר מהכל עם בא האביב התחלה חדשה, אותו סמל לשינוי שעם ישראל עבר לפני 3,000 שנה והפך מקבוצת עבדים במצרים לעם אחרי תהליך גיבוש במדבר.
לקראת הפסח כל אחד מאתנו עושה חשבון לעצמו ומרגיש שזה הזמן לשנות, לצאת מהגלות לחופש, ממקום שהוא התרגל לחיו בו אבל הוא לא מרגיש שייך אליו, למקום יותר טוב, שיוכל להגיד שזה מרגיש כמו הבית שלו.
כך גם כולנו, עם ישראל מרגישים אולי ערב הפסח הזה במשהו קצת בגלות. שנים שאנו נלחמים בלחץ הקיומי מצד האוייבים שלנו המתדפקים לאורך גבול ארצנו, אך עדיין לא מרגישים שאנו נמצאים בבית. כמו עם ישראל במדבר אנו נמצאים עדיין בגיבוש, אלא שמורגש שהוא עדיין לא מתכנס למצב שנוכל להגיד בפה מלא שאנו עם אחד. אנו מדגישים דווקא את שוני הדעות בינינו ונלחמים על הפירוד יותר אמשר על חיבור הכוחות שלנו כדי שכולנו נרגיש כמו בבית.
אולי בפסח הזה נחשוב ונברר מה יגרום לכולנו להרגיש כמו בבית, שלא נרגיש זרים אחד לשני אלא ממש אחים. מעל כל המחשבות, הרצונות, המטרות והפעולות השונות נשים את הרגשת האחדות בינינו למציאות, לבסיס היומיומי לקיומנו. שהלב שלנו ירגיש את אותה החרות, אותה ההרגשה שכולנו בבית.