מחשבים תמיד היו בעיניי פלא טכנולוגי. איך באמצעות שפה של שני תווים בלבד: אחד ואפס (1 ו- 0), ניתן לבנות מכונות שהמסוגלות להגיע לדרגות חישוב כל כך עוצמתיות כך שכיום הם משמשות הבסיס לחישובים בבינה מלאכותית.
זה כאילו שיש לך לדבר בשפה המורכבת משתי אותיות בלבד, נגיד א’ ו- ב’, ובאמצעותה אתה צריך לכתוב איך עובד כל העולם. בלתי אפשרי? לא, רק בלתי נתפס.
אבל האמת שאם אני חושב על כך בצורה יותר מעמיקה אז זה בהחלט כן אפשרי לתאר את הצורה בה אני חווה את החיים. אמנם לא באמצעות שתי אותיות אבל כן על ידי שתי פעולות בסיסיות: בכל מערכת יחסים שלנו במשפחה, בחברה, במדינה, בכל דבר, התקרבות או התרחקות, בזה כל החיים שלנו תלויים.
עד כמה שאני נמשך להתקשר עם מישהו אז נפתחים לי רצונות, מחשבות ותכונות חדשות, כך שנוצר חיבור בדרגה מסויימת שהופך אותי לאני משודרג יותר. ואם ההיפך, אז בזה למעשה כאילו הלכתי צעד אחורה בהתפתחות שלי.
כך זה גם בטבע, משהו חדש תמיד נולד כתוצאה מהתקרבות של שני יסודות או בחיבור בין שני חומרים שונים. בדיוק כמו שחיבור בין מימן וחמצן הופכים למים.