אפשר לחלק את האנשים שאני מכיר לפי היחס שלי אליהם או ההיפך.
יש כאלו שאני אוהב, רוצה לשמור עימם על קשר, למשל המשפחה שלי או חברים קרובים. כלפיהם לא משנה מה הם עושים אני תמיד מקבל אותם ביחס של אהבה, מערכת יחסים של חשבון פתוח בלי מגבלות.
חלק אחר של אנשים הם מכרים שאני נדרש לשמור עימהם על קשר בצורה כזו או אחרת. היות ואנו נמצאים באותה מסגרת, כמו מקום עבודה או לימודים, שכנים בבנין או כל צורה אחרת. ואותה המסגרת היא המחייבת אותנו לשמור על קשר כי אנו צריכים לשמור על ערוצי קשר פתוחים.
שאר האנשים הינם כאלו שאני לא בקשר איתם כי אין לי צורך להיות איתם בקשר. אני לא אוהב אותם וגם אין לנו מסגרת שמחייבת אותנו להיות בקשר בינינו. אולי אפילו אני לא רוצה להיות איתם בקשר מכל מיני סיבות.
הטבע מצידו אינו רוצה הפרדה ומערכות יחסים של אדישות או שנאה. אנו רואים שצורת יחס כזו מעודדת פעולות שליליות בינינו שגורמות ליותר פירוד ומזיקות לכולנו.
לכן הטבע נותן לנו כלים שאנו צריכים לאמץ בתוכנו כדי לפחות להתאמץ להעביר אנשים מקבוצה של ‘לא בקשר’ מכל סיבה לקבוצה של ‘המסגרת מחייבת’. לאו דוקא מסגרת של מקום עבודה שמחייב אותי, אלא מסגרת יותר רחבה של האנשים בסביבה שבה אני חי, הם חלק ממנה.
ואם אני ממש רוצה להתאמץ ולהיות יותר קרוב לטבע אז עלי ללמוד איך לאהוב אנשים שנמצאים בקבוצה של ‘המסגרת מחייבת’. כי הכל למעשה זה בעצם היחס שלי לטבע.