אפשר לראות את יחסים בינינו כמו שני מגנטים, או שאני נמשך למישהו או נדחה ממנו. הכל תלוי כמה יש בינינו מכנה משותף במשהו. אוהבים לרכב על אופניים, היינו יחד בצבא, למדנו באותו בית ספר, הילדים שלנו באותה כיתה, משהו, משהו משותף. נקודת חיבור שמושכת את שנינו, רעיון שמושך אותנו יחד ומאפשר לנו בסיס משותף לפתח את היחסים בינינו. המגנטים שלנו צמודים אחד לשני ומאפשרים לנו להחליף חוויות.
שיש דעות מנוגדות, המגנטים לא רק שלא יכולים להיות אחד לשני אלא הם ממש דוחים אחד את השני, ועומדים על המשמר כדי לא לאפשר שהשני יתקרב אליהם. אין משהו משותף שיכול להושיב אותנו סביב שולחן אחד ולהחליף חוויות. וכאילו החומר של שנינו בנוי כך שאף פעם לא נוכל למצוא נקודה משותפת.
קטבים זה לא דבר קבוע אלא אפשר להפוך אותם כך שזוג מגנטים יהיו צמודים ולא מנוגדים אחד לשני. לשם כך עליי רק לחפש נקודה משותפת, ואז הרבה יותר פשוט גם לא להסכים על הכל, אבל עדיין יש לנו נקודה משותפת אחת, וזה כבר מספיק לנו להיות צמודים במשהו.