ערב חג פורים 2026 נראה כאילו הטבע מושך אותנו לחיות מחדש את המגילה, הגיבורים שלה ואולי גם לחגוג נצחון בהשמדת אוייבי ישראל.
יחד עם זאת אנו עדים לסבב נוסף במלחמה על קיומנו, כאילו כל יום מחדש אנו צריכים להוכיח את יכולתנו להתגונן מפני אויבים שלא נגמרים ולהתקיף אותם עד מוות.
מדוע הטבע מוליד מחדש כל יום המן אחר שמחגדיר מחדש את השנאה לעם היהודי, כאילו ההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב. אמנם גם שהנצחון מוחלט, אנו העם היחיד שהטבע תמיד מצמיח עבורו מקור חדש של צוררים שוטים בלי סיבה הגיונית אלא מטעם השנאה בלבד.
הטבע דורש מאתנו תמיד איזון, אך מה ניתן לעשות מול שנאה חוץ מלהתגונן, או להילחם בה? איך נוכל להגיע למצב שאנו חיים בשלום בעולם? מה חסר לנו כדי שהטבע לא יעורר עלינו מדי דור עשבים שוטים הקמים לכלותינו?
אולי טמונה בעם שלנו יכולת שמעבר לכך שהיא מאפשרת לנו להמציא המצאות, ליזום, לפתח סטרטאפים של מדע וטכנולוגיה בעוצמה שאף מדינה אחרת לא משתווה אליה. מעבר ליכולת לפתח כלי מלחמה חדשים תוך כדי מאבק, לבנות איכות גבוהה על בסיס כמות קטנה מאוד, יש גם משהו יסודי שעלינו למכור לעולם.
אותה התכונה שנתן לנו הטבע, להתאחד מעל ההבדלים. אותה אנו צריכים לשמר לא רק בעת מלחמה אלא בכל רגע ורגע. להפגין את החוסן המאפיין את העם בעת משברים גם בזמני שלום. להחזיק בכל הכוח ביחסים מאוזנים בינינו מעל כל מה שמגיע, ולתת לעולם דוגמה על המקור לעוצמה האמיתית של העם שלנו. היכולת שלנו להתחבר לאחד.