שאני נמצא על האדמה אז האופק נראה תמיד שטוח, אבל אם נתבונן על כדור הארץ מהחלל אז נראה שהוא עגול דוקא. לדעתי הטבע עשה כך בכוונה שנוכל לקבל הבחנה נכונה, קודם עלינו לבדוק האם זווית הראיה שלנו רחבה מספיק וכוללת את כל הפרטים.
אתן דוגמה, באחד הימים הלכתי לאורך המדרכה עד שהגעתי למעבר חציה גדול. לידי עמדו מספר אנשים וכך גם בצידו השני של המעבר. האור ברמזור היה אדום, אבל אני מיהרתי, הסתכלי לשני צידי הכביש, ובאין מכוניות מתקרבות החלטתי לחצות באדום.
פתאום שמתי לב כי אנשים נוספים ראו שאני חוצה וגם החלו לחצות את הכביש באדום כמוני. הם קיבלו ממני דוגמה לא טובה, והחליטו גם לחסוך זמן. כלומר, אם אני מסתכל על המקרה מתוך זווית הראיה שלי הפרטית אז עשיתי מעשה נכון עבורי בזה שחסכתי לעצמי זמן. אולם אם אני מסתכל על המקרה מתוך זווית ראיה כללית יותר, אז זו היתה החלטה לא טובה היות וחציית הכביש באדום היתה דוגמה חינוכית שהשפיעה על הכלל לרעה.
זה בדיוק כמו האשליה שאנו מקבלים שמסתכלים לאופק, אין לו גבול. אנו חושבים שתמיד נוכל לנסוע למקום אחר, רחוק יותר, בטוח ששם גם יהיה טוב יותר. אבל אם נתעשת ונסתכל על מבנה כדור הארץ מהחלל הרי שהשטח בכדור הוא סופי ואמנם שיש מרחבים אבל למעשה כולנו חיים על אותה ספינה.
כך גם החשיבה שלי צריכה להשתנות, כל פעולה שאני עושה ואולי גם כל מחשבה שאני חושב, לבדוק איך זה משפיע רק עלי או אולי יש עוד אנשים שעלולים לחצות את מעבר החציה באדום …