שאני מסתכל על הילד הקטן שלי אני שם לב עד כמה שהוא גדל. אבל עיקר ההתפתחות שלו כבן אדם היא לא כמובן בגוף אלא בעצם המודעות שלו לפתח יחסים יותר ויותר רחבים ועמוקים עם הסביבה שלנו. הוא יוצר קשר עם ילדים שהוא מכיר במעגלים קרובים יותר אליו. ואילו אני, רק גרסה יותר מתקדמת של הבן, בכך שמסוגל להרחיב יותר את יריעת הקשר עם אנשים שנמצאים במעגלים רחוקים יותר. אז בעצם כך שנינו, או כל אדם אחר מסוגל לבנות רשת של יחסים אשר יכולה להקיף אלפי אנשים בעולם. בדיוק כמו רשת תקשורת, רק שבמקום מידע שעובר על גבי סיבים, אנו מעבירים בינינו בעיקר יחס. ככל שהיחס הינו יותר אוהד וחם, הקשר יותר חזק, כי היחס הוא שקובע את איכות הקשרים בינינו.
אז גם אפשר ללמד מכך כי כל אדם, במידה שהוא קשור לאנשים והם מצידם מרגישים שזקוקים לו, בזה הוא נמדד למעשה עד כמה הוא חשוב לאנושות.