בתקופת האדם הקדמון, האדם לא שרד יותר מעשרים שלושים שנה במקרה הטוב. למה תשאלו? בגלל הטכנולוגיה שהתפתחה? לא בדיוק. אמנם האדם צבר ניסיון ברפואה, מדע ומסחר במשך מאות ואלפי שנים, אך זה גם דרש מאיתנו לפתח מערכות יחסים רחבות יותר בינינו מעבר לחוג השבט הקדום.
הניסיון תורגם לאנשים עם מומחיות מסוימת, ועם הזמן כדי לקיים חיים נוחים, האדם נדרש ליותר ויותר מומחים מתחומים שונים. הטבע דחף אותנו לקיים קשרים, לבנות ערים, מדינות, והכל כדי לאפשר לנו לקיים חיים נוחים יותר ויותר ואף לזכות לשנים רבות.
גם היום הטבע לא מרחם על אנשים שמחליטים להתבודד ומחייב אותם לשמור על קשר עם אנשים אחרים, אחרת יהיה להם מאוד קשה לחיות, למצוא מזון, תרופות וגירוי מנטלי.
מצד שני אם לא נצליח לשמור על צורת קשרים נכונה בינינו, נשמיד אחד את השני. כלומר מצד אחד אנו לא יכולים להתבודד כי רובנו רוצים חיים נוחים, ומצד שני אנו חייבים להתנהג אחד לשני בצורה מסויימת כדי לאפשר קשרים בתחומים שונים.
יוצא כאילו הטבע מחייב אותנו לחיות יחד ביחסים מאוזנים אחד לשני, אחרת לא נוכל להתקיים. כי כל הקשר של האדם לזולת, זה מה שמבטיח לו להתקיים.