הסיפורים הכי הירואיים בעיניי הם אלו שקפצו על רימון חי כדי להציל את חייהם של החברים שלהם למחלקה, הפקודים או אפילו אנשים שלא הכירו מעולם אך העדיפו למות מאשר שחיי אחרים יפגעו.
אני בטוח שלא היה לי האומץ לעשות משהו דומה אם הייתי באותו מצב. לוותר על החיים שלי עבור אחרים בהחלטה של רגע, זה מעשה לא פשוט ולא מובן מאליו, ולכן יש בי הערכה עצומה כלפי אותם גיבורים.
יחד עם זאת הבנתי שלמרות שאני לא גיבור גדול, זה לא אמור למנוע ממני להשתדל להיות באותו הכיוון. לנסות לעזור לאחרים, גם ברגעים שזה הכי לא נוח לי. זה אפילו עוד לפני שאני תורם כסף או עושה טובה, ישנם בכל רגע הרבה מאוד הזדמנויות בהם אני יכול לסייע. מילה טובה, מחמאה או אפילו חיוך, יכולים לעזור לכל אחד.
מספיק שאצליח להוציא אדם ממחשבה טורדנית, אתן לו בטחון אולי גם אגרום לו לחייך לרגע, זה כבר התקדמות.
לכן לקחתי החלטה שהעיקר בשבילי זה לחשוב על האחר, לנסות רק לאהוב …