יש לי חבר מאוד מיוחד, עד כדי ממש מעצבן לפעמים. הוא תמיד מקבל את פניי בחיוך, לא משנה באיזה מצב אני, תמיד רוצה לתמוך, לעזור, לא כועס. לא הבנתי איך זה אפשרי? הרי בטח גם לו יש ימים לא טובים ולפעמים גם בעיות במשפחה ובעבודה. איך תמיד אצלו הים שקט ואף פעם לא גבה גלי.
אלא פתאום הבנתי שהחבר הוא מהסוג שקופץ ראשון למים. הוא לקח החלטה שהיות שמצב רוח זה דבר משתנה אצל כל אחד מאתנו, אך החיים זה דבר קבוע, המשפחה, החברים, העבודה, לכן הוא לא יכול להרשות לעצמו להתנהג בצורה משתנה אלא תמיד להראות חיוך, ולפחות אם לא לאהוב אז בטח לא לדחות. לא משנה מה הוא מרגיש, תמיד כמו שאומרים בשיר “יהיה לי עוד יותר טוב ועד יותר טוב”.
תנסו לקפוץ?