יש בעיות שכביכול אין להן פתרון. אמנם כל צד נשמע הגיוני וצודק אבל הפערים בין כל עמדה גדולים, כך שאתה לא מבין איך אפשר לבנות שביל באמצע. זה נכון וזה נכון ואין אופק שבו ניתן לחבר את שתי הקצוות. מה עושים?
אלא יש מקרים בהם הפתרון הוא בזה שאנחנו לא בשכל מתקרבים לפתור את הבעיה, אלא שאנחנו מייצבים את עצמנו ברגש פנימי וחזק להגיע לחיבור. אנו רוצים להיות יחד מעל הכל וזה האופק שאליו אנו פונים, להגיע לחופש אמיתי.