במהלך החיים שלנו אנו גדלים מתוך מטרה להיות חלק מהחברה ומהעולם. כילדים ההורים שלנו וגם כל הסבובבים אותנו מתייחסים אלינו בצורה מאוד סלחנית, לטעות, ולהתנהג בצורה שאינה מחייבת אותנו לאף אחד.
לאט לאט עם הזמן והחינוך אנו למדים ללחיות לפי חוקים מסויימים שהחברה והמציאות מכתיבים לנו. עצם הגדילה שלנו מתבטאת ביכולת שלנו להגביל את עצמנו, את ההתנהגות שלנו כלפי כל דבר החל מאבנים ועד אנשים, איך להתייחס אליהם, מה אפשר ומותר לעשות ומה אסור ולא כדאי.
תוך כדי התהליך אנ גם משתחררים מכבלי ההורים שקובעו לנו עד עתה ולאט לאט אנו מתחילים לקבוע בעצמנו, מהם קווי הגבול ביחס שלו לאחרים ולעולם בכלל.
עם השנים ישנה נקודה בחיים שאני מחליט על קו ברור ביחס שלי לאחרים, ואני לא מוכן להתגמש יותר באופי שלי. אלא שתהליך ההתבגרות מחייב אותי להוסיף כל פעם מחויבויות והגבלות שונות על עצמי כדי להתייחס יותר נכון לאחרים. כך שכל חיי אני למעשה מברר ומעדכן מהו היחס הנכון ביני לבין אחרים. אז תהליך הגדילה לא פוסק, ואני תמיד נמצא במגמת התפתחות.