ילדים קטנים לא מוכנים להתחלק בצעצועים שלהם עם אף אחד. הם רגילים שכלפי ההורים שמטפלים בהם, הם מספר אחד, וכל בעיה שיש להם מיד מקבלת מענה אחרי בכי קצר. עם הזמן הם מתחילים לאט לאט לשתף ילדים אחרים בעולם שלהם ואז מתוך המאבקים הם לומדים על ערך הביחד. על היכולת לקבל יותר כאשר עובדים בקבוצה של יותר מאחד.
ככה גם אנו הבוגרים, כל פעם ישנו כאילו מאבק פנימי עם הצורך לשתף אחרים בבעיות שלנו. לפנות לאנשים עם נסיון שאנו לא מכירים. להתחבר לאנשים אחרים מעל הדיעות והשוני ולגלות עולמות חדשים. אלא שזה הטבע מכוון אותנו כל פעם מחדש ללמוד את שפת האיזון שבטבע – יחד זה הרבה יותר מלבד.